בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בהפ (מרכז) 38543-01-19 תאאר אלזרו נ' המכללה האקדמית בוינגיט בע"מ, בתביעה של סטודנט אשר ביקש לבטל הרשעתו בהליכי משמעת שנוהלו נגדו במכללה בה למד בגין הונאת בחינה, בכך שצילם את מחברת הבחינה שלו במהלך הבחינה, ועל העונש שנגזר עליו (הרחקה לצמיתות מהלימודים), הדגיש בית המשפט את חשיבות השמירה על שיקול הדעת האקדמי של המוסד בניהול הליכי משמעת ובגזירת עונשים.
בית המשפט דחה את התביעה, הותיר את ההרשעה על כנה וחייב את הסטודנט בהוצאות נכבדות (25,000 ש"ח), תוך שציין כי "גם בעונש שנקבע על ידי המכללה – הרחקה לצמיתות מהלימודים, לא קיימת חריגה ממתחם הסבירות. מקובלת עלי טענת המכללה, כי מדובר בעבירת הונאה חמורה, הפוגעת גם במאגר השאלות העתידי בקורס, ולכן השלכותיה רחבות ומרחיקות לכת.
מקובלת עלי גם הטענה לפיה נדרשים מורים לעתיד לעמוד בסטנדרט גבוה של יושרה אישית ושל תום לב, וכי עבירה של הונאה בנסיבות מחמירות, אכן מצדיקה הרחקה לצמיתות מהלימודים".
נציין כי לאור טענות שונות שהעלה הסטודנט (כולם נדחו על הסף או לגופן), המלצתנו היא להקפיד על ניהול הליכי משמעת מסודרים ומתועדים, תוך שמירה על לוחות זמנים מהירים ככל הניתן (בשים לב לכך שתוצאת ההליך יכולה להיות הפסקת לימודים, אין סיבה לגרום לסטודנט להוצאות נוספות והשקעת מאמצים בלימודיו שעה שייתכן ואלו יופסקו), לשמור על הפרדה בין הגוף המאשים (קובל) לבין הגוף השופט (חברי ועדת המשמעת), להקפיד על משלוח זימון כתוב לדיון בוועדת המשמעת (ולא להסתפק בשיחה טלפונית), לתת לסטודנט הזדמנות לעיין בראיות הקובל זמן סביר לפני הדיון ולאפשר לסטודנט להשמיע טענותיו ולהיות מיוצג, ככל שהוא מעוניין בכך.
