מאת: עו"ד נילי שגיא
הכלל: חובה לברר מיהו בעליה של יצירה טרם עושים בה שימוש
- מהי "היצירה" שעליה מגן החוק (סוגי יצירות, תקופות הגנה)
- מהן הזכויות ביצירה (הבחנה בין הזכויות הכלכליות לזכות המוסרית)
- מיהו בעליה של היצירה (רמז: לא בהכרח היוצר)
- על איזה "שימוש" מדובר (הבחנה בין שימוש המהווה הפרה, שימושים מותרים ושימוש הוגן)
- מהן האפשרויות כאשר לא ניתן לאתר את בעלי היצירה (מפר תמים, יצירה עלומה וכן הצעה לתיקון החוק בעניין יצירה יתומה)
- הסנקציות במקרה של הפרה (צו מניעה, פיצויים על נזק, פיצויים ללא הוכחת נזק)
- השיקולים בקביעת גובה הפיצויים (תום לב)
היצירה המוגנת בחוק
- סוגי היצירות המוגנות :
יצירה אמנותית = לרבות צילום, ציור, פיסול (כולל התבנית), מפה, יצירה אדריכלית, גופן.
יצירה ספרותית = לרבות ספרים, עיתונים, הרצאה, טבלה, לקט (על בחירה ומיון), שירים, עריכה, וכן תוכנת מחשב.
יצירה דרמטית = לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירת מחול (כוריאוגרפיה) ופנטומימה, בימוי.
יצירה מוסיקלית = לרבות תווים, לחן (אך לא הביצוע שמוגן בחוק אחר).
תקליט (זכויות להפקה) – הכוונה לעותק המאסטר.
- דרישת החוק למקוריות (3 מבחני משנה)
- דרישת החוק לקיבוע
- דרישת הזיקה לישראל (היצירה פורסמה לראשונה בישראל, היוצר הוא אזרח או תושב ישראלי).
הבעלים ביצירה
ברירת המחדל: היוצר הוא הבעלים (בתקליט המפיק הוא הבעלים), אלא אם הוסכם אחרת.
חריגים:
-יצירה שנוצרת ע"י עובד, במסגרת ובקשר לעבודה, היא בבעלות המעביד (או במדינה אם הוא עובד מדינה).
-יצירה שהיא פורטרייט או צילום של אירוע משפחתי – המזמין הוא הבעלים בה אלא אם הוסכם אחרת.
הזכויות ביצירה
- הזכויות הכלכליות: הזכויות לניצול כלכלי של היצירה; למשל העתקה, השכרה, יצירה נגזרת, שידור, ביצוע פומבי, העמדה לרשות הציבור (אינטרנט).
- הזכות המוסרית: זכות הנובעת מהקשר האישי המיוחד שבין היוצר ליצירתו, על שני היבטיה: הזכות לקבלת קרדיט ("ייחוס"), והזכות ל"שלמות" היצירה. מדובר בזכויות יחסיות ולכן שמו של היוצר ייקרא על יצירתו "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין" ולא תיעשה פעולה פוגענית ביצירה, אם יש בה כדי "לפגום בכבודו או בשמו של היוצר".
- הזכות המוסרית תעמוד ליוצר אף אם אין לו זכות יוצרים (למשל מכר את זכויותיו לעיתון או שהן בבעלות המעביד), מדובר בזכויות בלתי תלויות האחת בשנייה. תקופת ההגנה עליה תימשך עד לתום תקופת ההגנה על היצירה.
הזכויות הנלוות לזכויות יוצרים
- חוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד-1984, מגן על אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית.
- למבצע זכות למנוע פעולות (טביעה, שעתוק, שידור) בקשר לביצוע חי או מוקלט וכן למנוע מסחר בטביעה או שעתוק.
- זכויות משדרים – מסדיר שידורי רדיו וטלוויזיה.
- למשדר יש זכות למנוע טביעה או שעתוק של שידור, שידור משנה, מסחר בשידור, טביעה או שעתוק של שידור.
תקופת ההגנה על היצירה
- הכלל: היצירה מוגנת למשך 70 שנה לאחר מות היוצר.
- החריגים :
-אם מדובר בצילום שצולם לפני שנת 2008 שאז ההגנה תימשך 50 שנים ממועד הצילום (כלומר כל צילום שצולם לפני 1968 מצוי בנחלת הכלל).
–תקליט – מוגן למשך 70 שנים ממועד יצירתו או ממועד פרסומו.
–גופן – מוגן למשך 70 שנים ממועד פרסומו.
–יצירה עלומה – אם לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה והיוצר לא ידוע בציבור או שמופיע שם בדוי על היצירה – תקופת ההגנה על היצירה מתקצרת ל- 70 שנים מהמועד שבו פורסמה היצירה.
שימושים המהווים הפרה
- העתקה – הכוונה להעתקה של היצירה כולה או של חלק משמעותי ומהותי מתוכה. למשל : העלאה / הורדה של יצירות מהאינטרנט מהווה העתקה (עותק דיגיטלי).
- שידור – העברה קווית או אלחוטית של תוכן (למשל סטרימינג באינטרנט).
- העמדה לרשות הציבור עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם (למשל העלאה לאינטרנט של יצירה לצפייה, האזנה או קריאה).
- ביצוע פומבי – השמעה או הצגה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר.
- יצירה נגזרת – הזכות ליצור יצירה נוספת מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה מקורית קודמת,כגון תרגום או עיבוד. יש להראות ערך מוסף מעל היצירה המקורית (שיכולה כבר להיות בנחלת הכלל) כדי לזכות בהגנה.
- פרסום
- השכרה לצרכי מסחר של "עותק פיזי" של יצירה (לא כולל השכרה בספריה).
- הפרה תורמת (עוולה פסיקתית) – סיוע במעשה או ברשלנות להפרה של אחר (למשל פלטפורמה אינטרנטית שעליה ניתן להעלות תכנים מפרים).
- הפרה עקיפה
שימושים מותרים
רשימת מקרים שבהם ניתן לעשות שימוש ביצירה בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה (אך עם מתן קרדיט):
- שימוש אגבי
- שימוש הוגן למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
- העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי או תחזוקה (בתנאי שמדובר בתוכנה ברישיון).
- העתקה לצרכי שימור או החלפת עותק ישן בעותק חדש – בארכיונים וספריות.
- הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה.
- העתקה (למשל בצילום או בסרט, של מיצג/פסל/יצירה אדריכלית) מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי.
- העתקה של יצירה מוסיקלית מתוך תקליט – מותרת שלא לצרכי פרסומת ובכפוף לתשלום תמלוגים לבעל הזכויות
- ביצוע פומבי של יצירה במוסד חינוך (לרבות אוניברסיטה, גן, בית ספר, אולפן, מכינה וכיוב') ע"י העובדים או התלמידים. לא לכאורה לא כולל ביצוע באינטרנט.
- רישיונות תוכן כגון creative commons מיזם המספק רישיונות תוכן שבעלי זכויות יוצרים המעלים יצירה לאינטרנט יכולים להשתמש בהם (בכפוף למתן קרדיט), כגון מותר לשימוש לא מסחרי, מותר לשימוש – אסור לשינוי.
קבלת רישיונות (רשימה לא ממצה)
בארץ (ובעולם) קיימים מספר איגודי יוצרים, מפיקי תקליטים ומבצעים. סוגי הרישיונות שהם יכולים להעניק (לא רלבנטי לזכות המוסרית):
- אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל) – ניהול זכויות השמעה והעתקה של יצירות בעברית ובלועזית. יכולה להעניק רישיון על העתקה, שידור (רדיו, וטלויזיה), מכירה, העמדה לרשות הציבור (אינטרנט) והשמעה פומבית (לא על שימושים אחרים כגון יצירה נגזרת) של טקסט (כגון פזמון, ספר) ושידור, העתקה או השמעה פומבית של לחן.
- הפדרציה לתקליטים וקלטות והפי"ל הם איגודי זכויות יוצרים המייצגים את בעלי התקליטים וההקלטות (מפיקים) ומעניקים רישיונות להשמעה פומבית. הפי"ל מטפלת במפיקים עצמאיים של מוסיקה ישראלית וים תיכונית (מזרחית).
- אשכולות ועיל"ם (עיל"ם מטפלת רק בנגנים מבצעים, אך הן גובות במשותף) איגודי זכויות מבצעים המייצגים את הזמרים, השחקנים (סרטים והצגות), הרקדנים והנגנים בכל שימוש הכולל השמעה או הצגה של ביצוע המוגן לפי חוק.
הגנות
- מפר תמים – אם המפר לא ידע בפועל וגם לא יכול היה לדעת (אמת מידה אובייקטיבית קיומה של רשלנות) , על קיומה של הזכות, התובע לא יהא זכאי לפיצוי כספי עקב ההפרה.
- "מעשה של מה בכך" – זוטי דברים (פק' נזיקין) – לא יראו כעוולה מעשה שאדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך.
יצירה יתומה (לא בהכרח אנונימית)
- עומדת לדיון הצעת תיקון (5) לחוק ולפיה מותר להשתמש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה לא אותר (בין אם מחמת שאינו ידוע ובין אם לא ניתן למצוא אותו על מנת לקבל הסכמתו מראש לשימוש), אם המשתמש פעל "בשקידה סבירה" לאיתור בעל זכות היוצרים בה.
- התרת השימוש לפי ההצעה תהיה מוגבלת עד למועד שבו יאותר בעל זכויות היוצרים ביצירה, ולאחר שאותר יהיה זכאי למנוע המשך השימוש ביצירתו מכאן ולהבא.
- בהתאם להצעת התיקון, לאור העובדה שמדובר בשימוש מותר לא תהיה כל חובת תשלום או פיצוי (ביחס לתקופה שבה לא ניתן היה לאתר את בעלי היצירה).
סנקציות על הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית
- פיצויים על נזק שניתן להוכיח שנגרם לבעל הזכות או על רווחי המפר כתוצאה מההפרה.
- או (לא ניתן לתבוע את שניהם) פיצוי סטאטוטורי (ללא הוכחת נזק) – בין 0 ל-100,000 ₪. הפיצוי ייפסק בגין כל הפרה של זכות (ולא לפי מספר העותקים המפרים)
- צווי מניעה
השיקולים בקביעת גובה הפיצויים הסטאטוטוריים
- כמות ההפרות : לא מספר האקטים המפרים אלא סוג הזכות שנפגעה (למשל בהשמעת שלוש עשרה יצירות מוסיקליות מפירות ברצף, במהלך אירוע שמחות אחד, נקבע כי לצורך הפיצוי מדובר בהפרה אחת משום שזוהי "מסכת אחת במסגרת אירוע מפר אחד".
- משך זמן ההפרה – ככל שארוך יותר הנטייה היא לפיצוי משמעותי יותר
- סוג השימוש המפר ואופי עסקו של המפר – לא הרי שימוש מסחרי כהרי שימוש שלא למטרות רווח
- היקף השימוש המפר – לא הרי העתקה של ציור כהרי העתקה של מפת העיר העתיקה
- זיקה ליוצר
- פגיעה בשווי הכלכלי
- עמידה בנוהל "הודעה והסרה"
- תום לב – הפרה במתכוון חמורה יותר מהפרה
סיכום
- טרם שימוש בתוכן (מתוך כל פורמט שהוא, עיתון, אינטרנט, ספר, דיסק) יש לבדוק :
1.האם מדובר ביצירה ? (שימו לב – אין צורך בסימון של © כדי להגדירה ככזו) ? אם כן –
2. האם תקופת ההגנה עדיין חלה (או שהיא בנחלת הכלל) ? אם כן –
3. מיהו הבעלים בה ? מי היוצר ?
4. האם יש לכם רישיון לשימוש המבוקש (כאמור בסעיף 11 לחוק) מהבעלים ? (שימו לב – מנוי על עיתון לא משמיע זכות להעתיק יצירות שבו) אם לא – אין להשתמש.
5. אם כן, מהו אופי השימוש שאתם מבקשים לעשות ? (לא כל רישיון מאפשר שימוש מסחרי) ? האם שימוש הוגן ?
6. האם נתתם קרדיט ליוצר ? כדאי להקפיד על כך תמיד.
