על פי התיקון לסעיף 30א(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (אשר מכונה "חוק הספאם") לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות, בין השאר, הודעה אלקטרונית, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען בכתב. הפיצוי שקבוע בחוק בגין משלוח דבר פרסומת כאמור, הוא עד 1,000 ₪ "בשל כל דבר פרסומות שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה" .

בתוך הגדרת המושג "דבר פרסומת" בחוק, כלול גם מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה.

עם זאת ישנה התייחסות ספציפית בחוק לעניין מפרסמים שהינן עמותות או חברות לתועלת הציבור ולעניין דבר פרסום שהינו פנייה לקבלת תרומה.

על פי סעיף 30א(ב) סיפא, שהוסף בתיקון חקיקה (תיקון 63) בשנת 2016, מותרת פנייה חד-פעמית לשם קבלת תרומה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת.

מלבד זאת, על פי סעיף 30א(ב1), שהוסף גם הוא בתיקון חקיקה משנת 2016 מותרת פנייה לקבלת תרומה שנעשית על ידי עמותה או חברה לתועלת הציבור, ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת.

יש להדגיש כי ככל שפנייה לקבלת תרומה נגועה ב"סממנים מסחריים" (כגון פרסום בתי עסק, פרסום פעילות , מוצר או שירותים של העמותה בתשלום וכיוב'), יתכן כי בתי המשפט לא יראו בה פנייה מותרת לקבלת תרומה. דברים אלו עולים גם מהפסיקה בענייני הודעות שנשלחו ע"י עמותות קודם לתיקון החוק בשנת 2016 וגם לאחר התיקון.

כך בת"ק 50990-06-15 יובל חרש נ' העמותה למען עתיד טבעוני (ע"ר) נדונו הודעות שנשלחו לתובע שכללו פרסום שמות של בתי עסק שימנו מוצריהם בצו למוצרים טבעוניים. טענת העמותה היתה כי מדובר במימוש מטרות פעילותה והן לעודד לרכישת מוצרים או שירות טבעוני, או מנות טבעוניות במסעדות, וכן פרסום הנחות מיוחדות לסדנאות הבישול הטבעוני. בית המשפט קבע כי ככלל, עמותה ללא כוונת רווח הפועלת לפרסום פעילויותיה ומטרותיה, אינה בגדר "מפרסם" וההודעות הנשלחות מטעמה אינן מהוות דבר פרסומת, אך אין בכך כדי להעניק לעמותות חסינות גורפת מתביעות על פי חוק.

בת"ק 54943-10-13 רובינס נ' עמותת תנו לחיות לחיות (ע"ר), נקבע, כי תוכן הודעות שמטרתן קידום מטרותיה של העמותה, שנועדו לפרסם את "שירותי המרפאה ניתנים במחירים חסרי תקדים" ובקשה לתרומה, מהווים דבר פרסומת. גם כאן, למרות שנשלחו לתובע 9 הודעות לא רצויות מבחינתו, הפיצוי עמד ע"ס כולל של 1,400 ₪ בלבד.

בתק (הרצ') 7782-07-16‏ ‏ זאב שוורץ נ' מוסדות רחל אמנו בארץ הקודש (ע"ר), נקבע כי פנייה של עמותה שעניינה היה הצעה לרכישת קמע, היא מסר "המופץ באופן מסחרי" (הגדרת "דבר פרסומת" בסעיף 30א(א) לחוק), כאשר המסחר הנדון הוא מכירה של קמע. מדובר גם במסר "שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת" (שם).

בת"ק 40060-07-17 ורניקוב נ' הליכות חיים (ע"ר) נפסק כי הודעות (31 הודעות שנשלחו לתובעת) המזמינות לקחת חלק בפעילות הכרוכה בתשלום על ידי עמותה ללא כוונת רווח הן בגדר פרסומת על פי החוק, אך למרות ריבוי ההודעות, הפיצוי שנפסק עמד ע"ס של 1,500 ₪ בלבד.

לסיכום, עולה כי מותר לעמותה או חל"צ לשלוח לנמען לקבלת תרומה גם ללא קבלת הסכמתו לכך מראש, אך בשים לב לדגשים הבאים:

  • מדובר בפנייה לקבלת תרומה והיא חפה מסממנים מסחריים כדוגמת הצעה לרכישת שירותים או מוצרים, פרסום עסקים אחרים, וכיוצא באלו.
  • לנמען ניתנה הזדמנות לסרב להמשך דיוור בגוף ההודעה. דוגמה לכך היא מתן אפשרות לחיצה על לינק בגוף ההודעה לשם הסרה מרשימת התפוצה או מתן אפשרות לשליחת הודעת סירוב למשלוח פניות נוספות.
  • מרגע שהנמען הודיע על סירובו למשלוח פניות נוספות לקבלת תרומות, חשוב מאוד לוודא כי אכן לא תשלחנה פניות נוספות לאותו נמען. ככל שישלחו עוד פניות למי שהודיע על סירוב, יחוב המלכ"ר בפיצוי בכל הודעה נוספת, אף אם מהווה בקשה לתרומה בלבד.