ביום 9.7.18 עבר בקריאה שנייה ושלישית חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, תשע"ח-2018אשר באופן תקדימי וחריג מתערב בתכני לימוד אקדמיים במוסדות השכלה גבוהה ומחייבם להכיר בתכנים לא אקדמיים; שירות מילואים ופעילות חברתית התנדבותית, ככאלו שיזכו את הסטודנטים בשתי נקודות זכות במסגרת לימודי תואר אקדמי ראשון (לא כולל סטודנטים לתעודת הנדסאי או טכנאי). החוק חייב את מוסדות ההשכלה הגבוהה גם במינוי אחראי מטעמו כאיש קשר בין המוסד האקדמי לבין הגופים בהם תתקיים הפעילות החברתית.

מעבר לכך שמדובר בחקיקה המנוגדת חזיתית להוראת סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה ("חופש פעולה") ולפיו מוסד הוא בן חורין לכלכל ענייניו האקדמיים כטוב בעיניו (לעניין זה לרבות קביעת תכנית הוראה ולימוד), הרי שמדובר בחקיקה שיישומה אינו שוויוני (הפליה בין משרתי מילואים לאלו שאינם/אינן).

ואכן בדיון בנושא בועדת החינוך (מיום 11.6.18), ציינה עו"ד יעל טור כספא, יועמ"ש המל"ג: "אני חוזרת על העמדה שלנו, שאנחנו חושבים שאין מקום לחייב את המוסדות להכיר בנקודות זכות עבור הפעילויות האלה. אנחנו חשובים שגם כאן, כמו בסעיף 4, היה צריך לכתוב שהמוסדות יהיו רשאים להכיר בנקודות זכות." התגובה של יו"ר הועדה, ח"כ מירב בן ארי, הייתה תקיפה: "נעשה סדר. יש חוק. תבלעו את הגלולה הזאת כבר. די לומר לא צריך. תתקדמו עם זה כבר. אני מ-2015 התקדמתי. די. אנחנו נמצאים בדיון שתעירו לגופו של עניין, ובואו ננסה להפיק את המקסימום. .. די. שחררו את זה כבר. בואו נתקדם, ..".

מתן נקודות זכות על שירות מילואים נדון עוד בשנת 2012, אז ציין מנכ"ל המל"ג דאז משה ויגדור כי ההחלטה אם להכיר בשירות מילואים כמקנה נקודות זכות היא החלטה אקדמית, ועל כן אין המל"ג לא הסכים לחייב את המוסדות להכיר בכך. גם בדיון בועדת החינוך השנה, הבהירה יועמ"ש המל"ג כי הכרה במעורבות חברתית היא עניין בשיקול דעת המוסדות שיהיו רשאים להחליט על הכרה בשירות מילואים ומעורבות חברתית, או להחליט שלא להכיר בכך.

עמדה זו כאמור נדחתה ועל המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה להיערך לצמצום 2 נ"ז מתוך קורסי הבחירה המוצעים לתואר ראשון כיום, ותחתם להציע קורס התנדבותי בתחום הפעילות הקהילתית – חברתית.