בהמשך לרשימה שפרסמנו כאן באתר, בעניין הצעת החוק לתיקון חוק זכויות יוצרים בנוגע ליצירות יתומות, אנו מעדכנים כי תיקון זה עבר בקריאה שנייה ושלישית לפני יומיים (1.1.2019). התיקון כולל הוראות שונות בעניין הפרה עקיפה, צו הגבלת גישה לאתר שבו תוכן מפר זכויות יוצרים, צו חשיפת זהות של מפר זכויות אנונימי ברשת והוראה חשובה המסייגת את הזכות לפיצוי סטאטוטורי.

יצירה יתומה

בהתאם לתיקון, שימוש ביצירה יתומה, כלומר כזו שבעל זכות היוצרים בה (כזכור זהו לא בהכרח היוצר, ייתכן כי היוצר העביר זכויותיו הכלכליות לאחר, למשל הוצאה לאור) אינו ידוע או לא אותר, למטרה לא מסחרית, יהיה מותר ובלבד שהמשתמש פעל בשקידה סבירה (נושא שייבחן בשים לב לאופי היצירה ומועד יצירתה), לאיתור בעל זכות היוצרים ביצירה לפני השימוש וציין כי הוא עושה שימוש ביצירה לפי סעיף 27 א לחוק זכויות יוצרים. בנוסף, על המשתמש להשאיר לצד הפרסום פרטי התקשרות עמו על מנת שבעל זכות היוצרים יוכל לבקש הפסקת השימוש. ככל שבעל זכות היוצרים יתגלה ויבקש להפסיק את השימוש יצירה, יהיה על המשתמש לעשות כן. במקרה שהשימוש לא היה מסחרי, המשתמש לא יחוב לבעל הזכויות דבר בגין השימוש שנעשה עד כה.

ביחס לשימוש מסחרי ביצירה יתומה, מעבר לתנאים הנ"ל ביחס לשימוש שאינו מסחרי,  טרם עשיית השימוש המסחרי, על המשתמש לפרסם הודעה על כוונתו להשתמש ביצירה, זמן סביר לפני השימוש. את הפרסום יש לעשות בעיתון יומי או באינטרנט (החוק לא מציין היכן באינטרנט, כך שניתן לפרסם נכון למועד זה, ובהעדר תקנות שקבעו אתר מסוים, גם באתר הפרטי שלך). במקרה שבו השימוש שנעשה היה מסחרי, בעל הזכות ביצירה, ככל שהתגלה, יוכל לדרוש תמלוג ראוי בעד תקופת השימוש שלפני איתורו.

נציין כי ככל שהיוצר ידוע (אך הוא לא בעליה של הזכות הכלכלית ביצירה ולא ניתן לאתר את בעל הזכות הכלכלית ביצירה), חשוב מאד להקפיד על מתן קרדיט ליוצר, ולהימנע משינוי ביצירה שעלול לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר, על מנת שלא להפר את זכותו המוסרית.

המלצתנו למשתמשים המבקשים להבטיח לעצמם הגנת החוק:

  1. להשקיע זמן ומאמץ באיתור בעל זכויות היוצרים, לרבות במאגרים מקצועיים ועם מומחים בתחום.
  2. לתעד ולשמור תיעוד של הניסיונות לאתר את בעלי זכויות היוצרים למשך 7 שנים לפחות.
  3. לתעד את הפרסום בדבר הכוונה לעשות שימוש ביצירה (ביחס לשימוש מסחרי).
  4. להקפיד לפרסם באופן ברור פרטי התקשרות למקרה שבעל הזכויות יתגלה, ולפי בקשתו, לפעול להפסקת השימוש המפר ביצירה.

סיוג הזכות לפיצוי סטאטוטורי

עוד בתיקון מס' 5, נוסף לחוק סעיף 56א המסייג את הזכות לפיצוי ללא הוכחת נזק הקבוע בסעיף 56 לחוק (במקור הצעת ח"כ קיש), וקובע כי לא ניתן יהיה לתבוע פיצוי כאמור בתביעה נגד מפר (יחיד או חבר בני אדם) שעשה שימוש מסוג של העמדה לרשות הציבור (כלומר העלאה לאינטרנט) של יצירה אמנותית (למשל צילום, ציור, מפה), שהוצגה טרם השימוש המפר באינטרנט, אם התקיימו כל התנאים הבאים:

  • המפר הפסיק את ההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה על ההפרה.
  • היצירה לא הועתקה מקטלוג שפורסם באינטרנט.
  • וכן הפרת הזכות כאמור לא הייתה למטרה מסחרית, או שהמפר הינו מלכ"ר שמחזורו הכספי נמוך מ-1,200,000 ש"ח.

סיוג החוק כאמור לא יחול על תאגידים סטאטוטוריים וגם לא על משרדי ממשלה או על רשויות מקומיות.

חשוב לציין כי גופים מסוימים הוחרגו באופן גורף מהאפשרות להגיש נגדם תביעות פיצויים סטאטוטוריים והם מוסדות חינוך, לרבות מוסדות השכלה גבוהה, ספריות וארכיונים, וזאת ללא קשר למחזורם הכספי, ובלבד שהשימוש המפר על ידם (לאו דווקא שימוש באינטרנט, ולאו דווקא כזה שקדם לו פרסום יצירה באינטרנט) נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית.