בית המשפט העליון[1] נדרש פעם נוספת לסוגיה של פגם בערבות, במקרה שבו הוגשה ערבות מטיבה בתאריך תוקפה (הערבות שנפסלה עמדה על שבוע מעבר למועד שנדרש במסמכי המכרז).
במקרה זה, פרסמה המועצה האזורית גלבוע מכרז לקבלת הצעות להסעות תלמידים. מהמציעים נדרש לצרף "ערבות הצעה" בתוקף ל 90 ימים מהמועד האחרון להגשת הצעות. אחד המציעים שבסופו של יום זכה במכרז, פנה ליו"ר ועדת המכרזים בשאלה אודות מועד תום תקופת הערבות, משום שבדיקתו העלתה כי מועד זה יוצא ביום שבת. יו"ר ועדת המכרזים, מסר לו להאריך יתר בטחון את התוקף בשבעה ימים. למותר לציין כי יו"ר הועדה לא מסר ליתר המציעים הודעה על שינוי הדרישה.
בית המשפט לעניינים מנהלים פסק כי הערבות המטיבה שצורפה להצעה הזוכה פגומה, כי ההצעה פסולה בשל הערבות הפגומה, וכי החלטת ועדת המכרזים על בחירה בהצעה זו (ההצעה הזולה ביותר שנתקבלה), בטלה.
בערעור על פסיקה זו, שהגישו המועצה האזורית והמציע שהצעתו נפסלה, נטען כי עד לפסק הדין בעניין אפקון[2], ערבות מיטיבה נפסלה רק במקרים נדירים של תכסיסנות וחוסר תום לב וכי גם לאחר אפקון, כאשר הפגם הוא טכני ונובע מהתנהלות עורך המכרז ולא בשל מחדל המציע, אין מקום לפסול את ההצעה.
בית המשפט דחה את הערעור בכל הנוגע לפסילת ההצעה והבהיר, שוב, כי דינה של ערבות מטיבה כדינה של ערבות מרעה – פגם בערבות שמחייב פסילת ההצעה.
בית המשפט עמד גם הפעם על הטעמים מאחורי הלכה זו (עקרון השוויון בין המתחרים מחייב שוויון בדרישת הערבות, ופגם בערבות הינו פגם מהותי מטיבו וטבעו), תוך שניסה לאבחן אותו מפסיקות קודמות שהכשירו פגמים שונים בערבויות הבנקאיות (מקרה שבו נכתב לצד סכום הערבות סימן 'ñ' במקום ₪[3], מקרה שבו נוספו המילים "מפעם לפעם" למילים "אנו נשלם לכם תוך 15 ימים…"[4] , מקרה שבו התאריך שהופיע בראש המסמך כמועד הוצאת הערבות היה שגוי[5]).
לשיטת בית המשפט, אין מדובר במקרה חריג שמצדיק סטייה מההלכה לפיה כל פגם בערבות דינו פסילת ההצעה, שכן מקור התקלה לא היה לשיטתו בהתנהלות בלתי תקינה של מוציא המכרז (הפנייה לועדת המכרזים, ב"בעיה" לכאורה כי תום תקופת הערבות נופל על שבת, נעשתה ביוזמת המציע ולא ביוזמת ועדת המכרזים). לסיכום פסק הדין הודגש שוב כי רק גישה פורמליסטית ודווקנית היא שתגביר את הוודאות המשפטית ותצמצם, במידה רבה, את ההתדיינויות המשפטיות סביב הזכייה במכרז.
המלצתנו : יש להימנע מניסוחים שעלולים לגרור פרשנויות רב ודו משמעיות במסמכי המכרז, וביחס לכתבי ערבות דברים אלו נכונים כפליים. על מנת לחסך התדיינויות מיותרות ולהיות חופשיים לבחור בהצעה הכדאית ביותר עבור עורך המכרז, אנו מקפידים כי בנוסח כתב הערבות שמצורף למסמכי המכרז, ינקב תאריך יעד ברור אשר עד אליו צריכה הערבות לעמוד בתוקפה (ולא מועד התלוי בספירת הימים ע"י המציעים, כגון "על הערבות לעמוד בתוקף 90 ימים מהמועד האחרון להגשת הצעות", ניסוח שעלול להביא לפרשנויות שונות, מוטעות ולהליכים מיותרים הכרוכים בהוצאות).
האמור לעיל נועד להעשרת לקוחות המשרד אך אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת מומלץ לפנות לעורך דין מומחה במשרדנו. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
[1] עע"מ 8748/13 מועצה אזורית הגלבוע נ' המסיע עפולה, פסה"ד מיום 2.12.14.
[2] עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה נ' מדינת ישראל, פסה"ד מיום 1.1.12.
[3] עע"מ 5834/09 אדמונית החורש נ' המוסד לביטוח לאומי, פסה"ד מיום 31.1.10.
[4] עע"מ 6200/07 ריהאב נ' מדינת ישראל, פסה"ד מיום 22.5.08.
[5] עמ"מ 2638/12 רשות שדות התעופה בישראל נ' א.א. עינת מסעדות, פסה"ד מיום 19.7.12.
